top of page
חיפוש

המשק חוזר לעבודה, האמהות חוזרות אחורה

  • תמונת הסופר/ת: Michal Mattes-Litmanovich
    Michal Mattes-Litmanovich
  • לפני 3 ימים
  • זמן קריאה 2 דקות

ביום שבו המדינה קוראת לעובדים לחזור למשרדים, שאלפי הורים בישראל עדיין מחפשים פתרון בסיסי אחד: מי יהיה עם הילדים.

שר האוצר הודיע היום שהורה לילדים מתחת לגיל 14 יוכל לצאת לחל"ת כל עוד מערכת החינוך סגורה והמשק נפתח. לכאורה מדובר בבעיה לוגיסטית זמנית להורים. בפועל זו החלטה עם השלכות עמוקות על שוק העבודה ובעיקר על נשים.

כי כשאין מסגרות חינוך, מי שכנראה יצא לחל"ת הם בעלי השכר הנמוך יותר במשק הבית.

 ובישראל, כמו ברוב העולם, זו בדרך כלל האם.

וזה קורה דווקא במדינה שבה שיעור התעסוקה של אמהות הוא מהגבוהים במדינות המפותחות. לפי נתוני Organisation for Economic Co-operation and Development (OECD), כ-75% מהאמהות לילדים צעירים בישראל משתתפות בשוק העבודה, שיעור גבוה מהממוצע במדינות הארגון. על פניו מדובר באתגר משפחתי שכולם צריכים להתמודד איתו יחד. בפועל, הנתונים מצביעים על מציאות אחרת. נשים עדיין נושאות בחלק גדול יותר מעבודת הטיפול הלא־מתוגמלת; טיפול בילדים, עבודות בית וניהול המשפחה, דבר שמצמצם את הזמן והאפשרויות שלהן להשתלב בעבודה בשכר ולהתקדם בקריירה.

הפער הזה כבר משתקף היטב בשוק העבודה. בישראל נשים עובדות בממוצע כ-37 שעות בשבוע, לעומת כ-44 שעות אצל גברים.בנוסף, כ-34% מהנשים המועסקות בישראל עובדות במשרה חלקית, רבות מהן בשל אחריות לטיפול בילדים.

גם בשכר הפער משמעותי. לפי נתונים של Bank of Israel, לשנת 2023, פערי השכר בין נשים לגברים בישראל עומדים על יותר מ-20% בחישוב חודשי ועלה השנה ל 22%.

כאשר מערכת החינוך מושבתת, הפערים הללו לא רק נשארים, הם מתרחבים.

ניסיון ממשברים קודמים, כולל משבר הקורונה, מלמד שכאשר ילדים נשארים בבית, נשים הן אלו שמצמצמות שעות עבודה בשיעור גבוה יותר מגברים. הן לוקחות יותר ימי חופשה, עוברות לעבוד פחות שעות או מנסות לעבוד במקביל לטיפול בילדים, שילוב כמעט בלתי אפשרי שפוגע בפרודוקטיביות, בזמינות המקצועית ולעיתים גם בתפיסת המחויבות שלהן במקום העבודה.

ההשפעה אינה רק מיידית. פחות שעות עבודה היום משמעותן גם פחות קידום, פחות שכר עתידי ולעיתים גם פגיעה בפנסיה. כך החלטות מדיניות שנראות זמניות עלולות לייצר נסיגה ארוכת טווח בשוויון בשוק העבודה.

יש כאן גם פרדוקס. המדינה מבקשת להחזיר את המשק לפעילות מלאה, אך מתעלמת מאחת התשתיות המרכזיות שמאפשרות להורים לעבוד: מערכת החינוך. גני ילדים ובתי ספר אינם רק שירות להורים; הם חלק מהתשתית הכלכלית שמאפשרת למשק לפעול.

בלי מסגרות לילדים, הורים רבים אינם יכולים באמת לעבוד. וכרגיל, מי שמשלמות את המחיר הן בד"כ האמהות.

כי אי אפשר להחזיר את המשק לעבודה כשמערכת החינוך סגורה- אפשר רק להחזיר את האמהות אחורה.

הכותבת: מיכל מטס-ליטמנוביץ'- מנכ"לית משותפת עבודה שווה- לקידום והטמעת שוויון מגדרי בשוק העבודה


 
 
 

תגובה אחת


Anat Rosen
Anat Rosen
לפני 3 ימים

החזרת נשים למטבח, זו אחת המטרות של שר האוצר שלנו, או יותר נכון לכתוב: סר האוצר

לייק
  • YouTube
  • לינקדין
  • פייסבוק
  • Instagram

הצהרת נגישות | הצהרת פרטיות | כל הזכויות שמורות לעבודה שווה בע"מ (חלצ) בנייה ועיצוב האתר Tami Katash Wix Yourself

אנחנו מכבדים את הפרטיות שלך. האתר משתמש בעוגיות חיוניות לתפקוד תקין, וכן בעוגיות נוספות לשיפור חוויית השימוש וניתוח אנונימי. איננו מציגים פרסומות ואיננו משתפים מידע עם מפרסמים. ניתן לבחור אילו עוגיות לאפשר.

bottom of page