שרון רוזנר ומיכל מטס ליטמנוביץ
בשקט בשקט בלי שאף אחד אמר כמעט כלום מונו בדצמבר האחרון, 6 נשים לתפקידי מפתח בשגרירויות ונציגויות בחו"ל . ועדת המינויים העליונה במשרד החוץ אישרה השבוע שלראשונה ברשימת המנויים קיים רוב נשי. משרד החוץ בכלל ושר החוץ בפרט לא רק הצהירו על כוונתם להגיע לשוויון מגדרי במגוון התפקידים שהמשרד מציע, הם גם פועלים לכך בצורה יזומה וברורה. האימפקט של מינויים אלו הם כפול, ומייצר לא רק הצלחה אלא גם נראות ועלייה ביוקרתה של מדינת ישראל כלפי חוץ, המשדרת קידמה והוגנות.
בכל אמצעי התקשורת, משרדי הממשלה ובעולם העסקים מדברים רבות על אי השוויון המגדרי, על כך שנשים מרוויחות פחות מגברים על אותה עבודה, על כך שיש מעט מדי נשים בעמדות מפתח ועל כך שצריך להיות כבר שוויון.. ועדיין כשיש בשורה כזו טובה,היא עוברת מתחת הרדאר בפתחה של שנת 2022 חשוב להדגיש שחברה ששמה את הנשים בתפקידי מפתח היא חברה ראויה ומתקדמת. חברה ומדינה שרוצה להצליח ולהשיג יעדים: מדיניים, כלכליים, לאומיים, חברתיים. ובכלל בארגונים עסקיים וממשלתיים ההון האנושי הוא החשוב ביותר. קידום שוויון מגדרי וגיוון בתעסוקה מעניק לארגון יתרון עסקי מובהק, כיוון שהוא מציב את העובד/ת במרכז, בוחן את התמריצים שלו/ה להשקיע ולהישאר בארגון. ולפיכך סביר שיפיק תפוקה רבה ואיכותית יותר מעבודתם.
ארגון מסוג זה גם ייתפס כחדשני ויצירתי יותר, מהימן והוגן יותר כלפי עובדי/ות הארגון, עובדיו הפוטנציאליים וכן, כלפי הלקוחות והמשקיעים. בנוסף, מחקרים רבים מצביעים על כך, שארגון המקדם נשים לעמדות בכירות נהנה מאיכות וגיוון מחשבתי גבוהים יותר בהליך קבלת ההחלטות, וכן מרווחים גדולים יותר, לצד ירידה במקרי השחיתות והמשברים הפיננסיים. חברות עסקיות רבות שהמנכל"יות והיו"ריות הן נשים- כגון: מטא (פייסבוק) ישראל, מיקרוסופט ישראל, קבוצת שטראוס, אייפקס ישראל, קבוצת עזריאלי וארגונים יהודים כלל עולמיים כמו הסוכנות היהודית. מתהדרות בהצלחה עסקית ונתפסות כחברות מובילות. וכן משרדי ממשלה שבה ישנו שיא במספר המנכ"ליות ביחס לכל הממשלות הקודמות כמו: התקשורת, האוצר, התחבורה, החינוך, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, החדשנות המדע והטכנולוגיה, המשרד להגנת הסביבה, התפוצות, המשרד לשוויון חברתי, החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד ראש הממשלה החלופי. לפי מדד המגדר של מכון ון ליר בירושלים, שיעור המנכ"ליות במשק עלה בקצב איטי במיוחד מ-15.7% ב-2004 ל-22.6% בלבד ב-2020. במדד בורסת ת"א של 125 החברות המובילות במשק הוא זניח- רק שלוש מנכ"ליות הן נשים.
בנוסף המחקר הבינלאומי ( GMMP (Global Media Monitoring Project שנערך אחת לחמש שנים, וכולל גם את ישראל, בדק את מקומן של נשים בתקשורת. במשך שנים מצביעים הנתונים על חוסר שוויון כמעט בכל קריטריון. מסך האייטמים שנבחנו ב-2018 עד 2020 (בקרוב אמורות להתפרסם תוצאות 2020) נשים הופיעו רק ב 24% מסך ההופעות בתקשורת, ורק ב-18% מהסיפורים היו נשים במרכז. בתקופת משבר הקורונה הנתונים בישראל אף ירדו כשמדובר על נושאים כלכליים ורפואיים הנוגעים למשבר.
בפתחה של שנה חדשה בואו נפעל יחד שהייצוג הנשי בכל המגזרים יעלה. הן בחברות עסקיות וממשלתיות והן בהופעתן בתקשורת, גם כמומחיות המופיעות בפאנלים וגם בציון קידום בכיר של נשים. זו לא סתם אימרה- אלא אמירה שיש לה בסיס חברתי חזק על צדק, שוק עבודה שוויוני ומאוזן שיוביל לתועלת ורווחה.
כמו שמשרד החוץ יכול לעשות זאת גם החברה הישראלית כולה יכולה;
לקבל יותר נשים לעמדות שונות ולתפקידים מגוונים, לשלם שכר שווה לעובדת ולעובד, להטמיע תרבות ארגונית תומכת משפחה, להעלות את אחוז העסקים בהובלת נשים ברכש או בשירותים, הזוכים במכרזים ממשלתיים ופרטיים.
בואו ניקח דוגמא ונאמץ את זה ליום יום שלנו בשנת 2022 והשנים הבאות. מדינת ישראל רק תרוויח מזה, ויחד עם זה כולנו.
והכי חשוב. בואו נצעק את זה בקול. על-מנת שאותן נשים יהוו דוגמא לנשים וגברים נוספים וגם לדור העתיד. עד שלא יהיה צורך לצעוק יותר וזה יהפוך לנורמה.
הכותבות הן:
שרון רוזנר, אסטרטגיה שיווקית ותקשורת-עבודה שווה
מיכל מטס ליטמנוביץ- מנכ"לית עבודה שווה- לקידום שוויון מגדרי בשוק התעסוקה
